טיפול בקשיי התנהגות

פתרונות מחוץ לקופסא - הדרכת משפחות, צעד אחר צעד, להתמודדות יעילה עם קשיי התנהגות אצל ילדים בשגרת היומיום בסביבה המשפחתית ובמסגרת החינוכית. 

מעשה בארבע נפשות, שני קינוחים וציון 100 אחד 

מעשה שהיה: אחה"צ אחד, חוזרת מחוננת האינסטושים מבית הספר, בידה טופס מבחן מסכם באנגלית - 100 עגול למהדרין - ובפיה בקשה לציין את גודל ההישג בחגיגות וטקסים, שלעומתם, אירועי יום ההולדת להיווסדות המלכה אליזבת, הם לא יותר מאשר חאפלה שכונתית עם יותר מידי סוסים וטעם רע בכובעים. 

שומע זאת יו"ר האופוזיציה, ולראשונה בהיסטוריה, מביע תמיכה ביוזמתה המדינית של אחותו, ולמרות שברור כי המדובר בהפסקת אש זמנית בין השניים, המונעת מאינטרסים אישיים, ואשר בכל רגע עתידה זו להסתיים בקול צווחות, קללות ואיחולי עינויים הדדיים, אנו נעתרים לבקשה וסוגרים לאותו ערב בפינתית מתוקים עתירי הקלוריות, בסופם חשבון מוגזם ורגשות אשם. 

ובכן, נקצר: חגיגה לא היתה שם! יותר מאורעות תרפ"ט של הקינוחים.

"לא אוהב פונדו, רוצה וופל בלגי!"

"לא אוהבת וופל בלגי, רוצה פונדו!"  

"לא אוהב פונדו, רוצה וופל בלגי!"

"לא אוהבת וופל בלגי, רוצה פונדו!" וכו'...

"ככה? אחרי ששכנעתי אותם לבוא לפה, את מלכלכת עליי?"

"יש לי רעיון. אולי כל אחד יזמין לעצמו, מה שהוא אוהב. מה זה 120 ש"ח למנה? שטויות".

"נו די! היא סתם עושה לי דווקא רק בגלל שלא הסכמתי להעלות איתה תמונה משותפת לסטורי".

"אתה זה שעושה דווקא, חתיכת..."

"שונא אותך!"

"שונאת אותך!" וכו'...

ומה אנחנו עשינו, אתם שואלים? התפדחנו בעיקר.

המבוגר האחראי החל לוחש לה מילות הרגעה, בעוד אני מלטפת את ראשו של האופוזיציונר הנצחי ומתחננת שיתפשר איתה על חלקת מרשמלו ורק שלא יוקפצו עלינו כוחות הביטחון. 

משלא פסקו הדציבלים, החלפנו המבוגר האחראי ואני מקומות והושבנו כל אחד מהצדדים לשיחת נפש על מנת להשכין ביניהם שלום ובעיקר כדי שלא יגרשו אותנו מהמקום.

או אז איבד המבוגר את סבלנותו וקבע בתקיפות: "או שאתם מחליטים או שאנחנו יוצאים. אתם לא תמשיכו להתנהג ככה!".

טו מייק אה ורי לונג סטורי שורט; בתום עשרים דקות סיוט, נבחרה מנה שלאף אחד כבר לא היה חשק לאכול, ובתומה חשבון לא סביר והליכה מותשת לאוטו, תוך הבטחה שלעולם, אבל לעולם, לא יקרה אירוע כזה יותר. 

אין ספק, אפילו אליזבת לא חוגגת ככה.

ועשיו שאלה: האם כל זה היה הכרחי? האם ניתן היה בכלל למנוע את השתלשלות האירועים?

ספויילר: ועוד איך! אבל עד אז, עוד האמנתי ש"הורות" ו"אשמה" מילים נרדפות הן. 

 

ובכן, ככה: את הביטוי "הכינותי מראש" מכירים? 

דבר ראשון, רוצה לחגוג? אין בעיה. למדת, שקדת יום וליל, ולא בגלל הציון אנחנו חוגגים, אלא בגלל הרצינות וההתמדה שלך בלימודים. ואת בחרת בקינוחיה הפינתית. רק לפני שיוצאים מהבית, שבי עם אחיך, כנסו לאינטרט, תעיינו בתפריט, יש היום תמונות לכל מנה עם פירוט המרכיבים ואין שום בעיה לבחור. תחליטו ביניכם מראש מה אתם מזמינים. על הדרך תלמדו גם לשתף פעולה בסיעור מוחות במקום בסיעור קרבות. 

דבר שני, ברשותכם (וגם לא ברשותכם) מספר כללי התנהגות בהגיעכם ליעד הנכסף... אנחנו בטוחים שתתנהגו בהתאם וסומכים עליכם שתימנעו מ...אבל יש כלל אחד חשוב והוא...שאם יופר, ניאלץ לסיים את הבילוי. ושוב, אנחנו בטוחים שתצליחו להתנהג באיפוק ובנימוס ונבלה בכיף. 

ולכם ההורים. הגעתם למקום. צרו אווירה משפחתית, אולי אפילו תשחקו משחק חברתי, (אני תמיד מחזיקה בתיק משחק טריוויה קטן או קוביות מזל שהילדים מאוד אוהבים). המלצתי האישית: השתמשו בהומור. זה בריא, כיף ומרכך כל אווירה מתוחה, שלא לומר, המזור המושלם להפגת כל סוג של כעס. הרי, בינינו, המסעדה היא רק תירוץ, הגיבוש וזמן האיכות המשפחתי אלה הם העיקר.

שבחו את הילדים מידי פעם על ההתנהגות הנפלאה שלהם ועל היחס החברי והדדי ביניהם.

 

לא אקלקל את האווירה, אבל, מה קורה אם בכל זאת, אחרי כל ההכנות וההקדמות והשיחות לפני היציאה לבילוי, יקיריכם בכל זאת, מטפסים מעלה בסולם ריכטר? העירו באסרטיביות, אך ברוגע, ועמדו על חדילה של ההתנהגות, ממש לא חשוב מה יגידו "השכנים". מה קורה אם ממש נחצו קווים אדומים? ובכן, אמרתם שהבילוי מסתיים אם זה קורה? אז הבילוי מסתיים כשזה קורה, ובמשפט אחד סכמו: "זו התנהגות לא מקובלת, אלו לא הערכים שלנו ולכן אנחנו מסיימים עכשיו". שיחה מפורטת יותר בנושא תיעשה בעיתוי מאוחר יותר ובמנותק מהארוע. 

ונחזור לאווירה! תיהנו לכם. פשוט תיהנו מהחברותא.

בתיאבון! 

ובלי ניידים!

   © כל הזכויות שמורות לחגית ואילן אהרוני 

חגית אהרוני  

: 050-2204370  

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now