שקול מילים​     

פרשת השבוע מתוך מסכת וואטסאפ, פרוייקט "רֵעִים", שישי בוקר:

06:45 - משפ' חרמוני, דירה 6: בוקר טוב שכנים יקרים, הערב מסיבת יומולדת לבננו, עמכם הסליחה על המוסיקה     הרועשת.

06:46 - משפ' דרור, דירה 8: מזל"ט.

משפ' כהן, דירה 1: מזל"ט.

משפ' אפשטיין, דירה 2: מזל"ט.

משפ' הלל, דירה 5: מזל"ט.

06:52 - משפ' שקלים, דירה 10: א. מזל"ט

ב. מי הזבל שהשאיר שקית זבל במעלית?

06:53 - משפ' דרור: גועל נפש, בושה לשכנים פה בבנין! אני יודעת בדיוק מי זה ורק מפאת כבודכם...

06:53 - משפחת דוידוף, דירה 4: למה להתלהם, יא אפס??!! קודם תבררי עובדות, מגודלת. למה, אתם לא קדחתם  אתמול בעשר וחצי בלילה והערתם את כולנו? צבועה! מזל"ט, חרמוני.

06:58 - משפ' דרור: אנחנו קדחנו? איך אתה לא מתבייש להעליל? יא סמולן, שקול מילים!

07:00 - משפ' גיאת, דירה 13: חברים, הכל טוב, זה הבן שלי בן השש, בטעות. הוא הוציא כמה שקיות ושכח אחת      במעלית. סליחה ומחילה בשם כולנו.

07:02 - משפ' דרור: ילד פרח.

משפ' דוידוף: ילד מלאך.

משפ' אפשטיין: נשמה גבוהה.

משפ' חרמוני: זכותו יגן עלינו.

08:02 - משפ' צבר, דירה 11: מזל"ט חרמוני.

10:30 - משפ' אפשטיין, דירה 2: מי החתיכת אפס שהשאיר קיא בכניסה לחניית אופניים?

17:15 - משפ' שקלים דירה 10: שבת שלום, דיירים יקרים.

17:16 - משפ' צבר: ושמרתם את השבת...

17:17 - שקלים: שבת שלום.

חרמוני: שבת קודש.

דרור: שבת המלכה.

הלל: עם ישראל חי, טוב שכן קרוב מאח בבואנוס איירס.

18:05 - משפ' אפשטיין: כוסומו, מי תקע את המעלית שבת?

אמר הרמב"ם: חישבו ושקלו הדבר טרם תוציאו אותו מפיכם כי לא תוכלו להשיבו (אגרת מוסר).

עוד באותו עניין, אני זוכרת בוקר אחד, אופטימי במיוחד שהאוטו שלי גם היה תקין וגם מצאתי חניה. בעודי ממתינה בסבלנות שהרכב החונה יפנה את מקומו לכבודי, הגיע נהג מאחוריי והחל לצפור ללא הרף, ומשלא היתה לו סבלנות לחכות רגע אחד, כדי שאכנס לחניה במקום ההוא שיצא, החל לצרוח לעברי "מה את מעכבת את התנועה? ועוד הוסיף  לשתף בצווחותיו את העוברים והשבים: "ראיתם איזה אוטיסטית זאת?" "מה אתה יודע על אוטיזם? קראתי לעברו. "בוא לכאן רגע, אלמד אותך דבר או שניים על אוטיזם, אולי תחכים". שתק והלך.

עד כאן  הפשט.

הדרש - יש שללא היסוס פולטים מלים מבלי להבין את ההשלכות והמשמעות של מוצא פיהם. פשוט יורים לכל כיוון, אבל כדור אחד תועה עלול לפגוע באדם אחר במקום מאוד רגיש. המקרה הנ"ל הוא רק דוגמא אחת, זה קורה כל הזמן ובכל מקום, גם אצל אנשי מקצוע שעדיין משתמשים במונח "מחלה" לתאור האוטיזם, ועוד מנדבים פעלים  בנוסח "סובל מאוטיזם". חוסר המודעות גורם לרבים להתייחס לאוטיזם כאל דבר נורא, מחלה קשה חשוכת מרפא ולכן מרשים לעצמם לעשות במילה זו שימוש כקללה. ברור לחלוטין שאוטיזם זה לא קללה, אבל אותי מעניין דווקא מה זה כן: זו חשיבה יצירתית, זה דמיון עשיר, זוית ראיה ייחודית והיא קצת שונה משלך. זה הכל. קבלו את זה כבר! 

וכדברי משפחת דרור, רחמנא ליצלן - שקלו מילים.

מזל"ט, חרמוני!

   © כל הזכויות שמורות לחגית ואילן אהרוני 

חגית אהרוני  

: 050-2204370  

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now